כניסה לחברים
שכחת סיסמה

חיפוש מהיר
  • מחפש:
  • שם:
  • מגיל:
    עד גיל:
  • ארץ מגורים
  • איזור מגורים:
  • מצב משפחתי:
  • אמונה:
  • מספר חבר:
לחיפוש מתקדם להתאמות שלי
מגזין האתר

בתיה בת 35, ס"מ
, איזור
אמונה
לאחרונה באתר: 02/10/19
לכרטיס המלא

רוצים לעשות רושם טוב? אל תפגינו ביטחון עצמי ואסרטי

רוצים לעשות רושם טוב? אל תפגינו ביטחון עצמי ואסרטיביות
מקובל לחשוב שכדי לעשות רושם ראשוני טוב ולהראות כשירות לתפקיד, כדאי להפגין ביטחון עצמי ואסרטיביות ■ אך קיימת שאלה אחרת משמעותית הרבה יותר משאלת הכשירות של האדם שמולנו




לירז מרגלית התראות ב
חדש! קבלו התראות באתר או ב על פוסטים חדשים של לירז מרגלית

01.08.2019 15:51
34תגובותשתף בטוויטר452שתף
צעירים ממתינים לראיון עבודה
צעירים ממתינים לראיון עבודה shutterstock
"כשאתה מגיע לראיון, אל תשכח: לחיצת יד חזקה (לפחות שלוש שניות), דבר בביטחון, באסרטיביות, צור קשר עין, אל תהסס לספר על הישגים שלך ואם אתה נשאל מהן התכונות השליליות בך - תגיד שאתה פרפקציוניסט. זה בטוח יעבור טוב".

מכירים את העצות תחת קטוגריית "Best Practices - מה לומר בראיון עבודה"? אז מסתבר שהן לא מוצלחות במיוחד. כשבודקים לעומק מהן התכונות שמנהלים מחפשים למצוא במועמד ראוי, מסתבר שהתמונה הפוכה מכל מה שחשבנו.

מקובל לחשוב שכדי לייצר רושם ראשוני טוב, כדאי להפגין ביטחון עצמי ואסרטיביות. מכוני הכנה לראיונות עבודה וכאלה הטוענים למומחיות בהבנת שפת גוף עושים את הונם על ההנחות האלה. אחד הדברים הראשונים שהם מלמדים זה שהמרנים מעוניינים לראות במועמד תכונות כמו דומיננטיות וביטחון עצמי.


מדוע שתי התכונות האלה? מכיוון שאנשים מקשרים כשירות לביצוע התפקיד עם דומיננטיות וביטחון עצמי מופגן. אך מחקרים הראו שזה אולי מה שמנהלים אומרים שהם מחפשים אבל למעשה מה שמכריע את הכף לגבי מועמד הן תכונות שונות בתכלית.

מהו הדבר הראשון שאנו מחפשים?

מחקרים שנעשו באחרונה בחנו את האופן שבו אנו מעריכים אדם שאנו פוגשים לראשונה, לא רק בהקשר של ראיונות עבודה, גם בעת בריתות פוליטיות ובהקשרים רומנטיים. התמונה שהתגלתה היתה שונה ממה שחשבנו.

טראמפ מקבל את פניו של נתניהו בבית הלבן
טראמפ מקבל את פניו של נתניהו בבית הלבןManuel Balce Cea/אי־פי
השאלה הראשונה ש"הלא מודע" רוצה תשובה עליה

תהליך ההערכה של אדם שזה עתה פגשנו, מתבצע בשני שלבים: שלב מהיר, אוטומטי שאנו לא מודעים אליו והוא תלוי רגש, ושלב שני שבו אנו מעבדים את המידע באופן מודע ומשקללים לתוך ההחלטה גורמים כמו ניסיון, כישורים ומידת התאמה לתפקיד.


השלב הראשון, שמנוהל עם הרגש, הוא זה שיכריע את ההחלטה שתתקבל. השאלה הראשונה שהלא מודע שלנו רוצה תשובה עליה - אותו מנגנון שמקבל החלטות מהירות עבורנו על בסיס הרגש - היא אם אני יכול לבטוח באדם זה, אם אדם זה ראוי לאמון שלי. נמצא כי התשובה לשאלה זו משמעותית עבורנו הרבה יותר משאלת היכולות והכשירות של האדם שמולנו.

אמון הוא הממד החשוב ביותר להערכה ורושם ראשוני. וכן, ניחשתם נכון, יש לזה שורשים אבולוציוניים. מבחינה הישרדותית, חשוב הרבה יותר לדעת אם ניתן לבטוח באדם שלפנינו מאשר אם הוא כשיר לתפקיד. צורך זה לבטוח באדם שמולי הוא חוצה תרבויות.

במחקר שבחן זאת, נתבקשו אנשים מתרבויות שונות לציין את כל קבוצות ההשתייכות שלהם, קבוצת החברים הקרובים, משפחה, חברים לעבודה, ללימודים וכו'. בכל אחת מהקבוצות הם נתבקשו לדרג את חברי הקבוצה. ראשית מי מדורג ראשון מבחינת קרבה ושנית לדרג את החברים בקבוצה מתוך רשימה ארוכה של תכונות.

- פרסומת -


התכונה שחזרה על עצמה ודורגה במ ראשון בסדר החשיבות עבור כל הקבוצות היא היכולת לבטוח באדם שלפני, ואין זה משנה אם מדובר בחבר לעבודה, ללימודים או בבן משפחה. ככל שמשתייכים לקבוצה מסוימת יותר אנשים שראויים לאמון שלי, כך אני יותר אוהב לבלות זמן בקבוצה זו.

הבסיס לבריתות פוליטיות אינו אידיאולוגיה משותפת

גם בשדה הפוליטי, הבסיס לכריתת בריתות ולהמשכיות של מפלגות, אינו אידיאולוגיה משותפת, אידיאולוגיה זה Nice-to-Have, אבל התבוננות על אילו מפלגות שורדות ואילו הסכמים מחזיקים מעמד - מראים כי הקריטריון המכריע הוא אמון. אם ננתח את מערכת היחסים בין ביבי לאובמה - לא היה לה באמת סיכוי להצליח, אמון לא היה שם מהרגע הראשון. לעומת זאת, בין ביבי לטראמפ יש יחסי אמון שמובילים לעשייה משותפת.

היותך ראוי לאמון הוא הגורם שיכריע את האופן שבו אנשים מעריכים אותך. מפרספקטיבה אבולוציונית זה קריטי להישרדות שלנו לדעת אם אדם זה ראוי לאמון שלנו. בימינו כאנשי מערות זה היה חשוב בהרבה לדעת אם האדם מולך עומד להרוג אותך ולגנוב את כל רכושך מאשר אם הוא מוכשר מספיק להצית אש. לכן, כשירות לתפקיד מוערכת רק לאחר שמבוסס אמון, וכל ניסיון להרשים באמצעות הדגשת יתר על המידה של אסרטיביות ודומיננטיות יכול להוביל לאפקט הפוך ממה שרצית.

האם יש נוסחה ליצירת אמון?

היותנו ראויים לאמון (Trustworthy) אינה משתקפת דרך לחיצת יד חזקה, דיבור אסרטיבי, או השתלטות על השיחה. רוב האנשים עושים את הטעות הזאת ונותנים משקל יתר לצורך להבליט את החוזקות על חשבון הפגנת חום וביסוס אמון. הפגנת אסרטיביות וביטחון עצמי מוגזם, מביאה את הצד השני לחוש מאוים ויוצרת תוצאה הפוכה ממה שניסינו להשיג. בראיונות שבהם המועמד לא הפסיק לדבר על עצמו, לספר על דברים שעשה, לא עצר כדי לתת למרן לשאול שאלות ודיבר בביטחון עצמי מופרז - הסיכוי שהמועמד ימשיך לשלב הבא עמד על פחות מ-20%.

שפת גופכם מגלה את האמת

כאשר אתם פוגשים אדם לראשונה, הוא באופן לא מודע יחפש סימנים שיאותתו על כך שניתן לבטוח בכם. אתה צריך לשדר שאתה לא מם עליו בשום צורה, שאתה מחבב אותו, והכי חשוב: שאתה מסוגל לבטוח בו. לרוב, אנשים רבים נמנעים מלהביע פגיעות מתוך הפחד להיתפס חלשים, אך על מנת לבסס אמון עם הצד השני - אל תהססו להיראות פגיעים, לדבר בכנות ולחשוף פחדים וחששות.

חשוב מכך, אל תשחקו דמות שהיא לא אתם ואל תסכימו עם דברים כדי לרצות את האדם השני. למעשה, כאשר אתם מעמידים פנים שאתם מסכימים עם משהו כאשר אתם לגמרי לא מסכימים אתו בתוככם, שפת גופכם מגלה את האמת. אתם הופכים לתזזיתיים ורגשיים יותר מתוך הדיסוננס שאתם חווים. אם ברצונכם לבסס יחסי קרבה ואמון, עליכם תחילה להיות כנים עם עצמכם.

רוב המרנים יעדיפו אדם שהם מסוגלים לבטוח בו גם אם הוא לא עונה ב-100% לדרישות התפקיד בהשוואה לאדם העונה על הדרישות - אך לא הצליח לייצר קרבה עם המרן.

הרשמה לניוזלטר 08/07/2019



תגובות

הוסף תגובה

שלח תגובה חדשה
נושא
תגובה