בדורנו, מספר הממתינים במשך שנים רבות וארוכות לזיווגם, גדול מאד ביחס למספרם של אלו בדורות הקודמים. יותר ויותר רווקים ורווקות מבוגרים חשים מעוכבים ואינם מבינים מדוע זיווגם קשה כל כך. וככל שחולף הזמן, מתעוררות ומתחזקות ומכרסמות בהם השאלות: האם הדבר תלוי בי או שמא בגזרת שמים? האם יתכן שהחמצתי את זיווגי עקב טעות? ובכל מקרה, מה עלי לעשות; האם להיאחז בסגולות? בשינוי השם? או אולי רק להמתין ולקוות לטוב?

על פי המבואר בתורת ישראל, היכולת נתונה ביד האדם לזרז את זיווגו. אולם לא בדרך של סגולות מהסוג המצוי היום - אשר ברובם הינם ללא כל מקור בדברי חז"ל, אלא בדרכים נכונות שבידן לשנות את המצב לטובה, הן באופני השתדלות טבעיים והן במסלולים הרוחניים.

ובאשר לסיבת העיכוב, ברוב המקרים (אך לא תמיד, כמבואר להלן) העיכוב נגרם על ידי האדם עצמו, לאחר שמחוסר ידיעה בחר בדרכים שאינן טובות לו ואינן נכונות עבורו. וכאשר יפעל לתקן את הנדרש, תיפתח הדרך בפניו. יצויין שבמקרים בהם האדם אינו מודע לעיכוב שגורם הוא עצמו לעצמו, עלול הוא להתלונן על האלוקים ש"מעכב" לו את זיווגו. על כגון זה אמר החכם באדם1) "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ".
בשורות שלפנינו נציין את גורמי העיכוב העיקריים, נסביר את סיבותיהם ונעמוד על פתרונותיהם, הן הרוחניים והן הטבעיים.



* הדברים כתובים בלשון זכר ונכונים לבנים ולבנות במידה שווה.



גורם אפשרי א' –
שפת גוף המשדרת: עצבות / חוסר מנוחה / שתלטנות.


כידוע, כאשר קיימת סתירה בין המילים הנאמרות בעת שיחה לבין המסר שבתנועות גופו של המדבר, המסר הנקלט אצל כל אדם נבון, הוא שפת הגוף של המדבר ולא דיבורי פיו. למשל, אדם הנכנס בהפתעה למשרדו של חברו ושומע מחברו את המילים: “אני שמח לראותך, שב בבקשה", הוא ירגיש בנח. אולם אם בעת אמירת מילים יפות אלו, אצבעותיו של המארח תהיינה מתופפות בעצבנות על השולחן, המבקר הנבון יבין כי אינו רצוי כעת, על אף המסר השונה לחלוטין שבמילים הנאמרות. שכן הגוף משדר את האמת הפנימית בעוד מילים נאמרות לעיתים מתוך אילוץ של אי נעימות.
וכך גם בפגישת היכרות לשם נישואין. אם אדם נינוח ושמח בדרך כלל, משדר חוסר מנוחה או אפילו עצבות בעת הפגישה - מתוך מבוכה שחש באותה שעה, עלול הוא להטעות בכך את זולתו המתרשם לשלילה. לכן, על אף המבוכה הנלווית לעיתים לפגישה, יש לפקח על שפת הגוף שתהיה נכונה. ואם הוא באמת אדם עצוב בחיי היום יום, או חסר מנוחה, או כעסן, או טיפוס שתלטן, עליו לראות בעיכוב השידוך הזדמנות נאותה וכוח מדרבן הממריץ להזדרז ולהשקיע בתיקון מידותיו כמורחב בספרי המוסר, בשיעורי תורה ובפרקים המוקדשים לכך בספר זה. (2)



גורם אפשרי ב' –
נרגנות (ריבוי תלונות על כל הסביבה)


האדם המצוי, אוהב לחיות בחברת אנשים שלווים ואופטימיים הרואים את החיים באור נעים ומשרים סביבם אוירה שלווה ושמחה. לכן, הרגיל להתלונן בתדירות גבוהה על כל קושי אישי ולרטון על כל מחדל של אחרים, יוצר אוירה עכורה סביבו ומרחיק ממנו חברים. ובודאי שיתקשה מאד במציאת שידוך האמור לחיות איתו בבית אחד שנים רבות. על אדם כזה לעבוד על קניית מידת הביטחון ומידת השמחה בנפשו. (3)



גורם אפשרי ג' –
חיפוש בקומה הלא נכונה


אדם השואף בפנימיותו לחיים רוחניים גבוהים, אך הוא חי בסביבה חומרנית ובפרט אם גם חיצוניותו משדרת רדידות רוחנית, מתקשה מאד במציאת זיווג. והסיבה פשוטה: הוא [או היא] מסתכל סביבו ואומר לעצמו: “כולן כה רדודות מבחינה רוחנית. עדיף לי להישאר רווק מלהתחתן עם אחת כזו". והוא צודק. הוא לעולם לא יוכל לחיות באושר עם מי שאינה בדרגתו הרוחנית. אולם אינו מרגיש כי הוא נמצא במלכוד עצמי. הוא מחפש את בת זוגו במ שמטבע הדברים כמעט ואין סיכוי שהיא תימצא בו. אולם מאידך, בנות הנמצאות במ גבוה יותר מבחינה רוחנית, אינן מוכנות, ובצדק, להתחתן עם מי שנמצא במ הפחות מהן. ומאחר ולפי המציאות הקיימת היום רוב הצעירים והצעירות נמצאים או בקומה הרוחנית הרדודה או בקומה הרוחנית הגבוהה, בעוד שבקומת האמצע אין מבחר איכותי גדול, מי שבקומת האמצע נשאר שנים רבות מבלי להינשא.
הפיתרון: לעלות קומה. יממש את שאיפתו הרוחנית הפנימית באמצעות ביצוע מעשי של כל הנכון לעשות על פי תורת הבורא. ובכך, מלבד התועלת העניינית שיש בהליכה בדרך האמת, ימצא את עצמו עומד בקומה גבוהה שבו נמצא מבחר גדול של מועמדות לנישואין הראויות לו והוא ראוי להן. שם יוכל במהרה למצוא את האחת המיועדת לו והמתאימה לו ביותר לחיי נישואין טובים ומאושרים. 12/01/2015