מגזין האתר
למה החברות שלי זכו לשידוך והתחתנו ואני עדיין לא
למה החברות שלי הצליחו להתחתן, ואני לא?
- "לא סיפרתי לו שאני עושה סדנה. שלא יחשוב שאני בעייתית"
- "מה שהוא יחשוב תלוי באיך שאת תציגי את זה"
- "החברות שלי התחתנו בלי לעשות סדנה, רק אני זאת שבעייתית וצריכה סדנה"
- "אהה. תגידי, כמה קורסים והשתלמויות עשית בקריירה שלך?"
- "אחרי הדוקטורט נסעתי לשני כנסים, וזהו. האמת, קולגות שלי היו בהרבה יותר, והם ממשיכים לנסוע"
- "אז לפי ההגיון שלך, אם הם ממשיכים ללמוד ולהתפתח, ואת לא, זה אומר שהם יותר בעייתיים ממך! וככל שהם לומדים יותר זה רק מעיד שהם 'יותר ויותר בעייתיים'. נשמע הגיוני?"
הבעיה הגדולה ביותר שמתאמנים שלנו נאלצים להתמודד איתה היא חווית הבושה. עבור חלק גדול מהם, אפילו הרבה זמן אחרי הסדנה הם עדיין מתביישים לומר שהם עשו סדנה בנושא תקשורת זוגית ומציאת זוגיות. אנחנו שוב ושוב מספרים שבתחום שנקרא מדעי ההצלחה ידוע היום באופן חד משמעי - אנשים שמצליחים בחייהם (כולל זוגיות) הם אנשים שלא סומכים על הכישרון ובטח לא על המזל, אלא לומדים ומתפתחים, מציבים מטרות ומעלים אותן על הכתב, כדי שיהיה כל הזמן מול העיניים, שלא יאבדו את הפוקוס.
אבל זה לא עוזר למתביישים.
הסטטיסטיקה הפנימית שלנו מראה באופן מובהק "שלא הביישן למד". מה זה אומר? אלו שמתביישים שהם עשו סדנה למציאת זוגיות, או אפילו שהם בכלל צריכים עזרה (מחברים / משפחה) למצוא זוגיות, הקצב שלהם להגעה להצלחה הרבה יותר איטי. אלה שמספרים שהם לומדים זוגיות, שמתאמנים על זוגיות, ושברור להם שהם ימשיכו ללמוד עוד - מגיעים לתוצאות הרבה יותר מהר, וגם נהנים יותר מהדרך.
בעצם האימון העיקרי של דניאלה היה להתמודד עם הבושה. כשהיא הפסיקה להתבייש (וזה לקח זמן כמו שאתם מנחשים), כשהיא הפסיקה לחשוב שהיא "בעייתית", הדרך נפתחה לה והיא נכנסה לקשר שהוביל לילדים משותפים (לא כולם רוצים חופה). לקח לה "רק" שמונה חודשים להתגבר על הבושה.
השלב הראשון היה להבין שהיא מרגישה בעייתית וחסרת ביטחון, וזו אמונת יסוד שלה על עצמה. הצורך להסתיר שהיא בסדנה קשור לתחושת הכישלון, שהיתה מושרשת בה הרבה הרבה לפני כן, אולי אפילו מגיל צעיר. קרייריסטית, דוקטור לכלכלה, בת 36, אבל רווקה שבקושי מצליחה להחזיק קשרים זוגיים. כישלון חרוץ שצריך להסתיר ולחפות עליו. לכן כרטיס הביקור שלה מול גברים היה 'הדוקטורית'. מתוך חוסר הביטחון שלה היא נופפה בהצלחה האקדמית שלה, עשתה "השוואות ותחרויות" עם כל גבר שדיבר איתה, ו...הבריחה אותו. חשוב להדגיש: זו לא ההצלחה שמבריחה את הגברים אלא תחושת הכישלון. אישה לא צריכה להצניע את התארים וההישגים שלה
אז חברות יקרות כנסו והרשמו לזיווג 4 יו אתר הכרויות לדתיים האיכותי בישראל ונפגש בחתונתכן
www.zivug4u. 01/04/2016
- "לא סיפרתי לו שאני עושה סדנה. שלא יחשוב שאני בעייתית"
- "מה שהוא יחשוב תלוי באיך שאת תציגי את זה"
- "החברות שלי התחתנו בלי לעשות סדנה, רק אני זאת שבעייתית וצריכה סדנה"
- "אהה. תגידי, כמה קורסים והשתלמויות עשית בקריירה שלך?"
- "אחרי הדוקטורט נסעתי לשני כנסים, וזהו. האמת, קולגות שלי היו בהרבה יותר, והם ממשיכים לנסוע"
- "אז לפי ההגיון שלך, אם הם ממשיכים ללמוד ולהתפתח, ואת לא, זה אומר שהם יותר בעייתיים ממך! וככל שהם לומדים יותר זה רק מעיד שהם 'יותר ויותר בעייתיים'. נשמע הגיוני?"
הבעיה הגדולה ביותר שמתאמנים שלנו נאלצים להתמודד איתה היא חווית הבושה. עבור חלק גדול מהם, אפילו הרבה זמן אחרי הסדנה הם עדיין מתביישים לומר שהם עשו סדנה בנושא תקשורת זוגית ומציאת זוגיות. אנחנו שוב ושוב מספרים שבתחום שנקרא מדעי ההצלחה ידוע היום באופן חד משמעי - אנשים שמצליחים בחייהם (כולל זוגיות) הם אנשים שלא סומכים על הכישרון ובטח לא על המזל, אלא לומדים ומתפתחים, מציבים מטרות ומעלים אותן על הכתב, כדי שיהיה כל הזמן מול העיניים, שלא יאבדו את הפוקוס.
אבל זה לא עוזר למתביישים.
הסטטיסטיקה הפנימית שלנו מראה באופן מובהק "שלא הביישן למד". מה זה אומר? אלו שמתביישים שהם עשו סדנה למציאת זוגיות, או אפילו שהם בכלל צריכים עזרה (מחברים / משפחה) למצוא זוגיות, הקצב שלהם להגעה להצלחה הרבה יותר איטי. אלה שמספרים שהם לומדים זוגיות, שמתאמנים על זוגיות, ושברור להם שהם ימשיכו ללמוד עוד - מגיעים לתוצאות הרבה יותר מהר, וגם נהנים יותר מהדרך.
בעצם האימון העיקרי של דניאלה היה להתמודד עם הבושה. כשהיא הפסיקה להתבייש (וזה לקח זמן כמו שאתם מנחשים), כשהיא הפסיקה לחשוב שהיא "בעייתית", הדרך נפתחה לה והיא נכנסה לקשר שהוביל לילדים משותפים (לא כולם רוצים חופה). לקח לה "רק" שמונה חודשים להתגבר על הבושה.
השלב הראשון היה להבין שהיא מרגישה בעייתית וחסרת ביטחון, וזו אמונת יסוד שלה על עצמה. הצורך להסתיר שהיא בסדנה קשור לתחושת הכישלון, שהיתה מושרשת בה הרבה הרבה לפני כן, אולי אפילו מגיל צעיר. קרייריסטית, דוקטור לכלכלה, בת 36, אבל רווקה שבקושי מצליחה להחזיק קשרים זוגיים. כישלון חרוץ שצריך להסתיר ולחפות עליו. לכן כרטיס הביקור שלה מול גברים היה 'הדוקטורית'. מתוך חוסר הביטחון שלה היא נופפה בהצלחה האקדמית שלה, עשתה "השוואות ותחרויות" עם כל גבר שדיבר איתה, ו...הבריחה אותו. חשוב להדגיש: זו לא ההצלחה שמבריחה את הגברים אלא תחושת הכישלון. אישה לא צריכה להצניע את התארים וההישגים שלה
אז חברות יקרות כנסו והרשמו לזיווג 4 יו אתר הכרויות לדתיים האיכותי בישראל ונפגש בחתונתכן
www.zivug4u. 01/04/2016
תגובות
הוסף תגובה